<h1>העיטור הלכ' תפילין ח"ד</h1>
<h2>דף כח:</h2>
בשבת בפ"ב הא דתני ר' יוסף לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה למאי הלכתא לתפלין בהדיא כתיב ביה למען תהיה תורת ה' בפיך אלא לעורן לעורן נמי הא אמר אביי שי"ן של תפלין הלמ"מ אלא לכרכן בשערן [וכו'] הא נמי דתניא תפלין הלמ"מ ונכרכות בשערן ונתפרות בגידן אלא לרצועות והא אמר רבא רצועות שחורות הלמ"מ נהי דגמירי שחורות טהורות מי גמירי ש"מ דרצועות הן כעורן ובעינן עיבוד לשמן דהא אית בי' יו"ד דל"ת.
<h2>דף סב.</h2>
אמר רב יהודא קשר של תפלין הלמ"מ. ואיכא נסחאי דכתיב בהו בפ' במה אשה יוצאה (ס"ב.) אמר אביי שי"ן של תפלין הלמ"מ ואמר אביי דל"ת של תפלין הלמ"מ ואיכא נוסחא דלא כתיב בהו יו"ד דל"ת אלא שי"ן ותו לא ובמנחות (ל"ה.) נמי לא אשכחן ובשמושא רבה בדקטיר להו לרצועה דרישא קטיר ליה כעין דלי"ת ובדרעה כעין יו"ד, ש"מ דליתא בנוסחאי, והכי מסתבר דקשר של תפלין במנהגא תליא מילתא, וכסברא דילן בכפוף ופשוט, מדלא מקשינן בשבת (כ"ח:) טהורות נמי והא אמר אביי דלי"ת ויו"ד של תפלין הלמ"מ ש"מ קשר לחודי' הלמ"מ מצוה לקושרן יפה ולא לענבן וענין קשירה במנהגא תליא ומנהג דילן בד' ויו"ד, קשר ש"ר כגון דל"ת, וקשר ש"י כגון יו"ד, על שם שד"י עם שי"ן דכתיבא בכותלי הקציצה, ורש"י ז"ל פירש בשבת (ס"ב.) הד' ויו"ד (של שי"ן) עושין בקשר שקושר א' לצפון וא' (לדרום) [למזרח] כמין ד' ורצועה קטנה מאד תלויה בהן ואין בה אלא כדי כפיפה וכפיפה בעור עומדת כפופה לעולם ונראין מדבריו שד"י עושין בש"ר ושד"י עשוי בשל יד שי"ן בקציצה וד' בקשר ויו"ד ברצועה קטנה ובברכות (כ"ג.) כתב יו"ד עשויה בראש רצועות תפלה ש"י רצועה קטנה מאד כפוף ראשה ונראית כמין יו"ד.
